גזר דין בתיק תפ"ח 16021-11-10

הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן במ/1 (שהוגש במסגרת הסדר טיעון; להלן - כתב האישום המתוקן), והורשע בעבירות כדלקמן: נסיון לרצח, עבירה לפי סעיף 305 (1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן-החוק), ובעבירה של נשיאת נשק, לפי סעיף 144 (ב) לחוק. על פי הסדר הטיעון במ/2 (להלן-הסדר הטיעון), לענין הענישה, התביעה תבקש כי בית המשפט יטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל בן 11 שנה ו-11 חודשים אך לא למעלה מכך לריצוי מיום מעצרו - 18.10.10, וההגנה תבקש כי עונש המאסר בפועל יעמוד על 6 שנות מאסר אך לא למטה מכך, לריצוי מיום מעצרו. בנוסף, יעתרו הצדדים במשותף כי בית המשפט יטיל על הנאשם מאסר על תנאי, וקטנוע - יחולט.

אלה מעשי הנאשם על פי כתב האישום המתוקן (תמצית העיקר):

1. בתאריך 19/9/10, בשעה 02:05, הגיע בן צבאן (להלן: המתלונן) אל מועדון הקולוסאום שבת"א (להלן: המועדון) ונכנס לתוכו.

2. במועדון ראה הנאשם את המתלונן, אשר הניף את ידו כלפיו בתנועת איום.

3. בשעה 03:11 הנאשם יצא מהמועדון והגיע לחניון הממוקם כ-60 מטר מהמועדון כשהוא רכוב על קטנוע, החנה אותו ועזב את החניון. בשעה 03:56 החנה הנאשם את הקטנוע בסמוך ליציאה של החניון, עם החזית לכיוון היציאה, ועזב רגלית את החניון.

4. בשלב כלשהו התחמש הנאשם באקדח המסוגל לירות כדורי 9 מ"מ (להלן - האקדח).

5. בשעה 03:52 הוצא המתלונן מהמועדון על ידי מאבטחים ועמד יחד עם ידידתו בסמוך ליציאה, מחוץ למועדון.

6. בשעה 03:58 התקרב הנאשם אל המתלונן כשבידו האקדח.

7. בכוונה תחילה להמיתו, ירה הנאשם לכיוון ראשו של המתלונן כדור אחד, וזאת ממרחק קצר מאוד של פחות מחצי מטר.

8. הכדור פגע בראשו של המתלונן והמתלונן התמוטט ארצה.

9. מיד לאחר מכן נמלט הנאשם ממקום הירי, רכב על הקטנוע ונמלט מהמקום.

10. עקב הירי של הנאשם, חדר הכדור אשר נורה אל תוך ראשו של המתלונן. הוא הובהל לבית החולים, ושם עבר ניתוח להוצאת הכדור, טיפולים רפואיים שונים ונזקק לאשפוז של כשבועיים.

בראיות לעונש: התביעה הגישה את גיליון הרישום הפלילי של הנאשם ( ת/1 ); ההגנה העידה שני עדי אופי (יעקב טל - פעיל בחזרת הנאשם בתשובה, ומרים שמחייב - אמו של הנאשם).

עיקר טיעון התובע לעונש :

מעשהו של הנאשם, בנסיבות ביצועו, חמור - הנאשם נטל אקדח, לאחר הכנה מוקדמת, ניגש אל המתלונן לעיני כל, וממרחק של פחות מחצי מטר ירה בראשו. המעשה מלמד על כוונה של הנאשם ברמה הגבוהה ביותר להשיג תוצאה קטלנית. ארע נס, ותוכניתו של הנאשם לא צלחה. הנאשם התארגן עם נשק, הכין קטנוע למילוט, איתר את המתלונן וארב לו. הנאשם ביצע את המעשה כמתנקש,בקור רוח ולא תוך מריבה ולהט יצרים. תוצאת המעשה היא חבלה חמורה וקשה במתלונן, שנאלץ לעבור טיפול רפואי ואושפז לתקופה ארוכה. נפגע העבירה לא רצה לשתף פעולה לגבי מצבו הרפואי המעודכן. חברתו של המתלונן, ששוחחה עימו בעת שנורה, יכולה היתה גם היא להיפגע מהירי של הנאשם.  עברו הפלילי של הנאשם כולל 4 גזרי דין בעבירות התפרצות לדירה ואיומים, והוא נדון בחודש מאי 2009 לשנתיים מאסר בפועל. את העבירות נשוא גז"ד זה ביצע הנאשם כשהוא אסיר ברישיון (הרישיון פג באוקטובר 2010, והעבירות דנן בוצעו בחודש ספטמבר 2010). כלומר הנאשם לא עלה על מסלול שיקום אלא החמיר עם מעשיו הפליליים. הנאשם לא מסר את האקדח שבו ביצע את הירי. הנאשם בהודייתו חסך זמן שיפוטי ואולם שמיעת התיק לא היתה אורכת זמן רב. מגמת הענישה בפסיקת בתי המשפט בעבירות אלימות היא בנסיקה. הגיש פסיקה. יש לאבחן את ע"פ 9880/04 אמיר, שבו הוטלו 10 שנות מאסר, מעניינו של הנאשם: שלא כבעניינו של הנאשם, בפרשת אמיר לירי קדם להט של ויכוח, והנאשם שם היה בהליך שיקומי. על ביהמ"ש להטיל על הנאשם מאסר בפועל ברף העליון של הסדר הטיעון היינו 11 שנים ו-11 חודשים.

עיקר טיעון הסניגורים לעונש:

הנאשם בן 25 שנה ולו בת זוג וילד בן 5 חודשים. הנאשם עלה ארצה בגיל 10 מאוזבקיסטן. תנועת האיום שהמתלונן עשה כלפי הנאשם היתה תנועה כמו אקדח. כמו כן למתלונן יש עבר פלילי (ראה בעברו גם עבירות אלימות ומאסר בפועל של 19 חודשים משנת 2009) ומתנהל נגדו עתה תיק אלימות חמור. לאחר העבירה שביצע, הנאשם ניסה פעמיים להתאבד. כשהנאשם שוחרר ממאסרו היו לו חובות כבדים. הנאשם מפחד על חייו מזה תקופה ארוכה.הארוע לא היה על רקע של ריב אלא על עקב היות הנאשם מפוחד. הירי לא היה מתוכנן מראש, ודרגת חומרת הארוע היא בינונית. אין בעברו של הנאשם עבירות של החזקת נשק או עבירות אלימות קשות אלא רוב העבירות הן עבירות רכוש משנת 2008, וכן החזקת סכין ועבירה של תקיפת בת זוג, והוא נשפט ל-24 חודשי מאסר בכלא. אין לו עבירה של תקיפת אדם אחר ברחוב. אין לחובתו מאסר על תנאי. עברו הפלילי של הנאשם לא מכביד. הנאשם מסר שהוא זרק את האקדח לים. הנאשם הודה והגיע להסדר טיעון עוד לפני ישיבת

ההוכחות הראשונה ובכך לקח אחריות וחסך שמיעה של כמות נכבדה של עדים. התביעה לא הביאה ראיה לגבי נזק לקורבן היום. הנאשם עצור בהפרדה, והוא 24 שעות ביממה לבדו. הגישו פסיקה לפיה רמת הענישה נעה בין 6-9 שנות מאסר בפועל במקרים לא פחות חמורים ממקרה זה, שבחלקם אף נגרמה נכות ממשית לקורבן, ונוהלו בהם הוכחות. לכן, מבקשים להטיל על הנאשם את הרף התחתון שבהסדר - 6 שנות מאסר בפועל או עונש שקרוב לעונש זה.

דבר הנאשם: הביע חרטה וצער על שעשה. הלוואי והוא יכול היה להחזיר את הגלגל לאחור.